ביום 18.6.2018 ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי בהפ (חי') 60057-09-17 (כבוד השופט רון סוקול), הדוחה בקשה של בעל דין לעכב את בירור ההליך בבית משפט בשל קיומה של תניית בוררות בין הצדדים.
בית המשפט סבר שמתקיימים כל התנאים הנדרשים לצורך עיכוב ההליכים והעברתם לבוררות: קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים; התובענה בבית המשפט מתייחסת לסכסוך שלגביו הוסכם לפנות לבוררות; בעל הדין שהוא צד להסכם מבקש את העיכוב; המבקש מוכן לעשות את הדרוש לקיום הבוררות; המבקש העלה את בקשתו לעיכוב הליכים (בכתב ההגנה או בדרך אחרת) לפני שטען לראשונה לגופו של עניין.
יחד עם זאת נקבע כי גם כאשר מתקיימים כל התנאים לעיכוב ההליכים, נותר בידי בית המשפט שיקול דעת שלא להיעתר לבקשה: "[…] אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות" (סעיף 5(ג) לחוק הבוררות).
בית המשפט התייחס לעובדה שבדרך כלל, מחלוקות בין בעלי מניות יכולות להתברר בפני בורר. עם זאת, ישנן מחלוקות בענייני חברות שאינן יכולות להתברר בפני בורר, כגון הליכי פירוק של חברה (המשפיעים על צדדים שלישיים – נושים וכיוצב') או באותן נסיבות: טענות לקיפוח המיעוט והפרת חובות אמונים של נושאי משרה.
בהחלטתו סבר בית המשפט כי למעט מקרים חריגים, תביעות להסרת קיפוח ובקשות לאישור תביעה נגזרת יתבררו בית המשפט ולא בפני בורר. הטעמים למסקנת בית המשפט – הגנה על זכויות המיעוט מפני הרוב; מתן תוקף להוראות חוק קוגנטיות המגדירות את היקף האחריות של המנהלים כלפי בעלי המניות והציבור; הגנה על הציבור הרחב הבא במגע עם החברה; הצורך במתן סעדים להסרת הקיפוח, אשר רק בית משפט מוסמך לתתם.
להשלמת התמונה נציין כי ביום 21.8.2018 ניתנה החלטה של בית המשפט העליון (השופט ד. מינץ) הדוחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה. בהחלטת בית המשפט העליון אין התייחסות מפורטת לשאלת העברת מחלוקות להכרעת בורר במקרים של סכסוכי בעלי מניות, קיפוח המיעוט וכיוצב', כאשר ניתן להערכתנו משקל מכריע לקיומם של מספר הליכים משפטיים אשר חלקם ממילא אמורים להתברר בבית המשפט ולא בבוררות.
מחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר "מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית" (עו"ד שפינדל, עו"ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).