ביום 6.12.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, כבוד השופטים מינץ, הנדל וקרא בע”א 4179/17.
בית המשפט העליון סבר כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית, כבוד השופטת ד. קרת-מאיר) אשר הכיר בקיפוח זכויותיו של בעל מניות המיעוט, בהתבסס על הקביעה לחלוקה לא שוויונית של כספי החברה, שעה שצד אחד – בעל השליטה – משך סכומי כסף נכבדים מן החברה באופן חד צדדי.
בית המשפט העליון שב וקבע כי אי-חלוקת דיבידנדים בצירוף פעולות אחרות מצד בעל השליטה, המזרימות מכספי החברה לכיסו בלבד, מובילה למסקנה כי החברה נוהלה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי מניות המיעוט.
בית המשפט בחן שורה של טענות באשר להתנהלות בעל מניות השליטה בכספי החברה: תשלומי משכנתא; סכומי הלוואה אישית ששולמו מכספי הקופה ועוד. כאשר הרושם שהתקבל ממכלול הפעולות שננקטו הוא כי בעל השליטה פעל בחברה כאילו הייתה נכס אישי שלו, מבלי להתחשב כלל בבעל מניות המיעוט: “ברצותו נוטל מהחברה לצרכיו האישיים וברצותו מעניק מכספי החברה לאחרים“.
בפסק הדין הפנה בית המשפט העליון לספרם של עו”ד ערן שפינדל ועו”ד יעל זכות “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (הוצאת בורסי, 2017), הבוחן את תוכנה והיקפה של עילת הקיפוח במסגרת סכסוכים בין בעלי מניות (סכסוכים בין שותפים).
בפסק דין זה, קבע בית המשפט העליון כי יש לתת משקל מצטבר לאירועים השונים, כך שלעיתים גם אם כל אירוע ואירוע הנבחן בפני עצמו, אינו עולה כדי קיפוח זכויות המיעוט, ממשקלם המצטבר גם יחד יכיר בית המשפט בעילת הקיפוח:
“ויודגש, גם במקום שבו כל אירוע בפני עצמו לא היה עולה כדי “קיפוח”, התמונה הכוללת של מגוון האירועים בכללותה עשויה להוביל למסקנה כי החברה נוהלה בדרך שיש בה משום קיפוח (ראו גם: שפינדל וזכות, עמ’ 318-316; כהן, עמ’ 155-147; גדיש, שם; עניין פרט תעשיות מתכת, פסקה 14).”
מחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).
