בעקבות ניסיון עשיר שצבר משרדנו בפתרון סכסוכים בין שותפים ובעלי מניות בחברה, נתבקשנו לכתוב ספר מקצועי בנושא – “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).

בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים נסמכים בפסיקותיהם על הניתוח המשפטי המופיע בספרנו, כגון בבחינת עילת קיפוח המיעוט, ניתוח הסכסוך בין השותפים, אופן ניהול החברה תוך כדי משבר ביחסי האמון, ולבסוף, בחירת פתרונות מעשיים לסיום המשבר.

ידע זה שנצבר במשרדנו בעמל רב, מאפשר לנו לספק שירות משפטי, מקצועי ומקיף. המלווה את לקוחותינו החל משלב הקמת החברה וגיבוש השותפות, וכלה במציאת דרכים להיפרד, בין בהסכמה ובין כתוצאה מניהול הליך משפטי בבית משפט, בגישור או בוררות.

הנכם מוזמנים להוסיף ולקרוא מידע חיוני נוסף שערכנו וליצור קשר עם משרדנו.

כידוע, אלפי חברות מוקמות מידי שנה במדינת ישראל. לכל המייסדים של אותן חברות תקוות וחלומות לצמיחה ושגשוג, אף על פי כן, לעיתים שכיחות מערכת היחסים בין בעלי המניות נקלעת למשבר.

שעה שרובן של החברות במדינת ישראל מוקמות על -ידי מכרים, חברים, קרובי משפחה, הרי שכאשר מתעוררות מחלוקות, לא פעם הן מאיימות “לגרור” את בעלי המניות ומשפחותיהם לחובות אישיים ולסכסוכים “עקובים מדם” עד לריסוקה של החברה ולחובות אישיים הממשיכים לרבוץ, לעיתים שנים רבות, על כתפי בעלי המניות.

כיצד ניתן להימנע מהמשבר או לכל הפחות לצלוח אותו ו”להתגרש יפה”?

רצוי להסדיר מראש בהסכם המייסדים את הנושאים הבאים:

• זכויות חתימה בחברה; מנגנון קבלת החלטות; ערבויות אישיות; שקיפות ומסירת מידע, כניסה של משקיע (דילול); במידה ובעלי המניות גם עובדים בחברה ומקבלים משכורת, להסדיר את מערכת היחסים מכוח “יחסי עבודה”.

בנוסף, רצוי מבעוד מועד, לצפות את המשבר ולהסדיר מראש את דרכי ההיפרדות:

• לקבוע, מי קונה את מי החוצה; מנגנוני התמחרות/”במבי”; קבלת החלטה בדבר המשך תעסוקה של בעלי מניות שהם עובדים של החברה; מנגנוני בוררות או גישור; ועוד.

כאמור, במסגרת המומחיות שצבר משרדנו, אנו מטפלים במאבקים וסכסוכים בין בעלי מניות, סכסוך בין שותפים וסכסוך בין יזמים (לרבות, בחברות מתחום התעשייה והמלאכה, חברות טכנולוגיות, וחברות “נדל”ן”) –

כרקע, ראוי להכיר בשינויים שהתרחשו בשנים האחרונות עם פתיחתם של בתי המשפט הכלכליים בתל-אביב, ובשנה החולפת בחיפה, אשר נועדו ליתן מענה מקצועי וייחודי להיקף סכסוכים הולך וגדל בין בעלי מניות בחברות.

באותם מקרים המובאים לפתחם של בתי המשפט, מוסמכים בתי המשפט להתערב במקרה הצורך בנעשה בחברה, למשל: בביטול החלטות שהתקבלו בדירקטוריון/אסיפת בעלי מניות בניגוד לדין; במינוי או הדחה של בעלי תפקידים; במינוי רו”ח חקירתי לבחון את מעשיהם של בעלי המניות ונושאי המשרה; ולעיתים אף כופים על בעלי המניות להיפרד ולמכור את מניותיהם, במקרה של “משבר אמון”.

בפתח הדברים יכולה להישאל שאלה – מוסכם ומקובל שבחברות חל העיקרון לפיו “הרוב שולט”, כלומר בעלי המניות מתכנסים ומקבלים החלטות על פי רוב.

לפיכך, מה המגבלות המוטלות על בעלי מניות הרוב? ומדוע מקרים רבים מגיעים לפתחם של בתי המשפט תחת המבחן של “קיפוח זכויות המיעוט”?

“על קצה קצהו של המזלג”, ניתן למצוא מקרים בהם בתי המשפט הכירו בקיפוח בין בעלי מניות או בקיפוח בין שותפים, כאשר:

• בעל מניות פעל להסטת משאבי החברה לטובתו – למשל קבלת החלטות שמטיבות רק עם חלק מבעלי המניות (התקשרות של החברה בהסכמים שמעשירים את קופתם של בעלי מניות הרוב);
• שלילת מידע מבעלי מניות המיעוט;
• הכנסת משקיע/דילול אחזקותיהם של בעלי המניות;
• פיטוריו של בעלי מניות אשר הוא גם עובד בחברה;
• ועוד.

הטיפול המשפטי בתחום זה, מחייב מומחיות והכרה בפסיקה ובהלכות בתי המשפט.

כך למשל, אין דינה של חברה ציבורית כדין חברה קטנה. אומנם, חוק החברות התשנ”ט-1999 אינו עושה אבחנה בין סוגי החברות השונות בכל הנוגע לסכסוך בעלי מניות, אולם בתי המשפט הכירו במאפיינים הייחודיים של החברות השכיחות במשק הישראלי – “חברות מעטים“: אשר לרוב הינן חברות קטנות, המתנהלות באופן פחות פורמאלי, לא אחת מדובר בחברות משפחתיות או בחברות שהוקמו על-ידי מספר מצומצם של חברים ושותפים, כאשר בתי המשפט מתייחסים לאותן חברות “כשותפויות שהתחפשו להן לחברות” בעלות מאפיינים ייחודיים.

כך, “בחברות מעטים”, המבחן המרכזי לקיפוח זכויות המיעוט הוא “הציפיות” של בעלי המניות בעת הקמת החברה, כאשר פגיעה באותן ציפיות עלולה להוביל להתערבות חריפה מצד בתי המשפט.

נמחיש: ככל שבעל מניות הודח מתפקיד ניהולי בחברה, בית המשפט עשוי להתערב ולבטל את ההחלטה (למרות שההחלטה התקבלה פורמאלית בהתאם לתקנון החברה ו/או בהתאם לאסיפת בעלי מניות).

בית המשפט אף עשוי להציע או לכפות, מינוי רו”ח חקירתי לבחון את פעילות החברה ואופן התנהלותם של בעלי המניות.

מספר הערות טרם סיום:

בשנים האחרונות הפתרון המרכזי של בתי המשפט לסכסוכים בין בעלי מניות, היא הכרה “שאובדן אמון” מחייב “הפרדת כוחות”. לרוב, כופים על בעלי מניות הרוב לרכוש את המיעוט.

אותה “הפרדת כוחות” תעשה גם אם לא הוכר בהכרח תביעת הקיפוח (!) משמע, עשויה להיות מוגשת תביעה לקיפוח זכויות בעלי מניות המיעוט, בית המשפט עשוי לדחות את כל טענות המיעוט ולקבוע שהן לא הוכחו, אולם למרות זאת הוא בסוף יורה על הפרדת כוחות בין בעלי המניות.

לבסוף, קיפוח המיעוט, תקף גם למקרים של אחזקה שווה במניות החברה: 50% לכל אחד. יש מקרים חריגים שבהם גם רוב בעלי המניות יכול לטעון שהוא מקופח על-ידי המיעוט.

כאמור, מחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, סכסוך בין יזמיים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).

צור קשר