בית המשפט קבע כי בעל מניות קיפח את חברו, שעה שהעלים הכנסות והבריח נכסים

ביום 3.10.2017 ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) כבוד השופטת דניה קרת מאיר בתא (ת”א) 63178-12-12 יערה קליפר נ’ יוסף בן דוד בתביעה להסרת קיפוח בין בעלי מניות.

המחלוקת נסבה בין שני בעלי מניות אשר מחזיקים כל אחד מהם ב 50% ממהון המניות בשתי חברות, תוך שנטען כי אחד מהם, קיפח את האחר, שעה שמנע באופן שיטתי, קבלת מידע; חלוקת דיבידנדים; ניפח הוצאות החברות ופעל להברחת רכושן, כל זאת באמצעות בנו – שנתבע אף הוא.

יוער, כי העובדה שמדובר במחלוקת בין בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב-50% ממניות שתי החברות, אין בה כדי לשלול את טענת קיפוח בעל המניות (על התפתחות העילה מ”עושק המיעוט”, ל”קיפוח המיעוט” וכיום “קיפוח בעל מניות” ניתן לקרוא בהרחבה בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית”, עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).

כאמור בית המשפט נדרש בפסק הדין לבחון סדרה של טענות הן בדבר העלמת הכנסה והגדלת הוצאות והן טענת התובעת בדבר העלמת מידע והתעלמות מזכויותיה.

ביחס לחלק מהטענות קיבל בית המשפט את טענת הקיפוח. כך למשל, בדבר העלמת הכנסות – שעה שהמומחה שמינה בית המשפט גילה כי חלק מהכנסות החברה לא נרשמו בספרי החברה, כאשר הדוחות הכספיים של החברה לשנים 2005-2009 הוגשו באיחור של שנים. בית המשפט פסק כי:

“העלמת כספים המהווים הכנסה מהותית של החברה במהלך שנים רבות, כך שבעל המניות השני והשותף לא היו שותפים להכנסה זו, מהווה קיפוח המצדיק מתן סעד על ידי בית משפט, בהתאם להוראות 191 לחוק החברות“.

באשר לסעד – בית המשפט קבע כי אבד לחלוטין האמון בין הצדדים בחברה שהיא מעין שותפות ולכן הסעד הראוי במקרה מעין זה הוא סעד שתכליתו הפרדת כוחות בעקבות אובדן האמון:

“אין מקום למתן סעד הכולל הוראות בעניין המשך ניהולה של החברה, כגון מינוי מנהל חיצוני או מינוי רואה חשבון חוקר, שכן אובדן האמון אינו מאפשר המשך ניהול משותף של החברה על ידי בעלי המניות”.

בית המשפט שב והפנה להלכה בע”א 1645/15 אדלר נ’ לבנת לפיה “בסיטואציה הקלאסית שבה יש מקפח ומקופח – דרך המלך הינה רכישת מניות המקופח בידי המקפח לפי שווי החברה המתחשב בקיפוח”.

כתוצאה מכך, הורה לנתבעים לרכוש את מניותיה של התובעת, בהתאם להערכת שווי החברה על-ידי המומחה שמונה על-ידי בית המשפט, תוך שעל הערכת השווי לקחת בחשבון את כל הסכומים שיש לראות בהם כסכומים המגיעים לחברה, את ההכנסות המשוערות שהועלמו ואת כל הממצאים הכספיים אליהם הגיע המומחה בחוות הדעת – בדרך זו יילקח בחשבון הקיפוח במסגרת הערכת השווי.

מחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).