בעלי מניות הרוב מבקשים לשנות את תקנות החברה ואת מערך ההסכמים הקיים שיש בו כדי להשפיע על מערכת היחסים מול בעלי מניות המיעוט. האם יש מקום להתיר מהלך זה או שלנוכח החשש כי הרוב ינצל את כוחו כדי לקדם את טובתו האישית, יש להעדיף שמירה על “הסטאטוס-קוו”?
שאלה זו נדונה בפסק הדין שניתן לאחרונה בת”א (ת”א) 21416-08-14 שי טופז (יוכט) נ’ עזבון המנוח פישר (פורסם בנבו, מיום 2.3.2017, השופטת ד. קרת-מאיר).
בפסק הדין חזר בית המשפט על ההכרה בכך כי צרכיה הדינאמיים של החברה מחייבים שינויים מעת לעת, הכוללים בין היתר גם שינויים בתקנון החברה ובהסכמים אחרים שנעשו בין בעלי המניות, תוך שהוא מפנה לפסק הדין של בית המשפט העליון בע”א 6041/15 האמה בע”מ נ’ מולר(פורסם בנבו, 25.9.2016): “ניסיון להתנות או לבטל את עצם קיומה של היכולת לשנות הוראה מהוראות התקנון אינו יכול לצלוח. לא ניתן לחסום את דרכם של בעלי מניות לשנות את תקנון החברה מדעיקרא: לא על פי הוראה בתקנון עצמו ולא באמצעות הסכם לבר-תקנוני”.
מנגד – מכיר בית המשפט כי קיים חשש שהרוב ינצל את כוחו לשנות את מערך ההסכמות הקיים כדי לקדם את טובתו האישית. האיזון בין אינטרס המיעוט בשמירת הסטאטוס-קוו לבין אינטרס הרוב בקידום שינוי – מצוי בסעיף 192 לחוק החברות המאפשר, כאמור, לבית המשפט להבטיח כי החלטות הרוב לא יפגעו במיעוט על-ידי בחינת נסיבות קבלת ההחלטה בדבר השינוי. משמע, האם ההחלטות התקבלו בתום לב ונועדו לקדם את האינטרסים של החברה בכללותה ולא את האינטרסים של בעלי מניות הרוב.
המסקנה: “שינוי ההסכמות המקוריות במסמכי ההתאגדות של החברה אינו אסור לחלוטין. עם זאת, הוא כפוף לחובתו של הרוב לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת לטובתה הכללית של החברה ובעלי מניותיה. הפרת חובות אלו יכולה להקים לנפגע זכות לקבלת סעד מכוח דיני החוזים או סעד למקרה של קיפוח” (עמ’ 15, נבו).
באותו המקרה, נדרש בית המשפט המחוזי לבחון מספר החלטות שהתקבלו באסיפה כללית של חברה, העוסקות בסוגי המניות הקיימות בחברה, הזכויות הצמודות להן ועבירותן. ביחס לחלק מההחלטות קבע בית המשפט כי הן אינן מקפחות ואינן פוגעות בציפיותיהם של התובעים ולכן התביעה בעניינן נדחית. ביחס לאחת ההחלטות הקשורה לזכאות לקבלת דיבידנד ממניות הפדיון, קבע בית המשפט כי ההחלטה משנה את זכויות בעלי המניות באופן המקפח את התובעים ולכן ההחלטה חסרת תוקף.
המחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).
