ביום 3.9.2018 ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט המחוזי נצרת, כבוד השופט יונתן אברהם בהפב (נצ’) 10587-01-18.
המחלוקת בקצרה: מחלוקת בין בעלי מניות בחברה בתחום מסחר קמעונאי נדונה בהליך בוררות. לאחר מתן פסק הבורר נתבקש בית המשפט על-ידי אחד מבעלי המניות לבטל את פסק הבורר בטענה כי הגם שנחתם בין הצדדים הסכם בוררות, טענות בדבר “קיפוח המיעוט” הן מסוג הטענות העומדות לבעל דין כזכות קוגנטית, שאין מקום לבררה בהליך בוררות.
בפסק דינו התייחס בית המשפט לעובדה שטענות בדבר קיפוח המיעוט הינן טענות שאין לגביהן קביעה נחרצת בפסיקה האם ניתן לבררן בהליך של בוררות: “בעבר נשמעה הדעה, כי אין כל מגבלה בניהול בוררות בעניינים הנוגעים לקיפוח המיעוט. לעומת זאת, בתביעה נגד נושאי משרה בחברה בעילות של הפרת חובות אמון וזהירות, הועלת הדעה שלפיה אין מקומה של תביעה כזו בבוררות, מאחר והוראות החוק בעניין זה הן קוגנטיות”.
בית המשפט בחר להסתמך על קביעת בית המשפט העליון ברע”א 9542/06 נתן ליכטנשטיין נ’ איי.אי.ג’י החזקות במשכנתאות בע”מ (פורסם בנבו, 14.01.2010), וקבע שאין מקום לבטל את פסק הבורר.
בית המשפט נימק את החלטתו בעובדה שדובר על תובענה שהינה במהותה כספית, כאשר רוב רובם של סעיפי התביעה עוסקים ברכיבים והתחשבנות כספית. לפיכך, לפי ההלכה שנקבעה בפרשת ליכטנשטיין (לעיל): “אין כל מניעה, כי תביעה שכזו תידון בבוררות”.
טעם נוסף לדחיית הבקשה, היא העובדה שמדובר בשני בעלי מניות בחברה אשר היו צד להליך הבוררות, לפיכך, אין כל בעל מניות נוסף שעשוי היה להיפגע שעה שלא צורף להליכי הבוררות.
לבסוף בית המשפט נתן משקל לעובדה שהמבקש בחר משך שנתיים תמימות להתדיין בהליך הבוררות, ורק לאחר שהפסיד בו נזכר להעלות את טענותיו בחוסר תום לב. בנוסף, לא ראה בית המשפט כי הותרת פסק הבוררות על כנו מהווה עיוות דין, שכן הצדדים היו מיוצגים, הביאו את ראיותיהם וטענו את טענותיהם בפני הבורר.
פועל יוצא: נדחתה הטענה בדבר היותו של הסכם הבוררות חסר כל תוקף עת הותנו במסגרתו עניינים קוגנטים הנוגעים לקיפוח המיעוט.
נעיר כי בסמוך למועד מתן פסק דין זה, ניתן פסק דין אחר בבית המשפט המחוזי בחיפה – הפ (חי’) 60057-09-17 (כבוד השופט רון סוקול), במסגרתו, סבר בית המשפט (בנסיבות שונות) כי הגם קיומה של תניית בוררות בין הצדדים, אין מקום לברר את המחלוקת בהליך בוררות, בין היתר בשל הכרה בהוראות הקוגנטיות הנוגעות להיקף האחריות של נושאי משרה אשר אין מקומן להתברר בהליך בוררות כמו גם הכרה שישנם סעדים להסרת קיפוח, אשר רק בית המשפט מוסמך לתתם.
מחלוקות בין בעלי מניות בחברה, סכסוך בין שותפים, עילת קיפוח המיעוט ונושאים רבים נוספים זוכים לניתוח נרחב בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד שפינדל, עו”ד זכות, הוצאת בורסי, 2017).
