ביום 9.7.2017 ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) השופטת רות רונן בת.א. 16798-11-14, אשר נדרש להכריע בסכסוך בין בעלי מניות בחברה העוסקת בעיבוד שבבי לשימוש התעשייה התעופתית, בטחונית והאלקטורנית.
משרדנו, משרד שפינדל ושות’ (באמצעות עורכי הדין שפינדל וזכות), ייצג חברה אשר טענה כי אחד מבעלי מניותיה ונושא משרה בה הפר את חובות האמון בכל הנוגע לפרשה אשר כונתה “פרשת רומניה”, במסגרתה נטען כי אותו בעל מניות החליט בניגוד לעמדת שותפיו בחברה להעתיק חלק מפעילות החברה לרומניה.
לאחר חקירה שערכה החברה ברומניה הסתבר לה להפתעתה כי אותו בעל מניות הקים יחד עם שותפים נוספים, חברה רומנית אשר נהנתה מדמי תיווך כתוצאה מאותה פעילות.
בפסק הדין נדרש בית המשפט להכריע האם אותו בעל מניות הפר את חובות האמון שלו כלפי החברה ופעל בניגוד עניינים בשל הקשרים שלו עם אותה חברה רומנית. לאחר הכרעה בסוגיה זו נדרש בית המשפט לבחון האם ניתן “לרפא” את ניגוד העניינים ככל ויוכח כי החברה נתנה את “הסכמתה” לניגוד העניינים וזאת לאור סעיף 255 לחוק החברות התשנ”ט-1999.
בית המשפט קיבל את עמדת החברה לפיה אותו בעל מניות היה עניין אישי אשר הוביל אותו לנצל הזדמנות עסקית של החברה וזאת בהסתמך על התחולה הרחבה של ההגדרה “הזדמנות עסקית” כפי שנקבע גם בתנ”ג 20136-09-12 אליהו ביטון נ’ פאנגאיה נדל”ן בע”מ (2013): “יש להחיל הגדרה רחבה באשר לקיומה של הזדמנות עסקית. די בהיות העסקה קרובה במהותה לעסקי החברה הנדונה כדי להוות הזדמנות עסקית של נושא משרה להימנע מניצולה”.
לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי אותו בעל מניות היה במצב של ניגוד עניינים, בחן בית המשפט האם היתה החברה מודעת לניגוד העניינים והסכימה לו. זאת משום שבהתאם להוראת סעיף 255(א)לחוק החברות, ניתן, בתנאים המנויים בסעיף, “לרפא” ניגוד עניינים על ידי אישור של החברה – אולם רק כאשר נושא המשרה מתנהל בתום לב וכשאישור אינו פוגע בטובת החברה. תנאי נוסף הוא כי עובר לדיון באישור, יחשוף נושא המשרה את העניין האישי שלו באופן מלא.
בסופו של יום, בית המשפט קיבל את עמדת החברה לפיה לא היתה מודעת לניגוד העניינים ומשכך, בחן בית המשפט את רכיב הנזק וזאת בהסתמך על סעיף 256 לחוק החברות הקובע כי “על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה בשינויים המחויבים”. על בסיס חוות דעת מומחה הורה בית המשפט לאותו בעל מניות ונושא משרה לשלם לחברה סכום של 620,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
בספר “מאבק בעלי מניות – עילת הקיפוח בחברה ציבורית ופרטית” (עו”ד ערן שפינדל ועו”ד יעל זכות, הוצאת בורסי 2017) מפרטים המחברים רשימה של מקרים אפשריים ונסיבות בהם תוכר זכות התביעה במסגרת סכסוך בין בעלי מניות/שותפים, תוך פירוט נרחב של עילת הקיפוח בכלל ובפרט על רקע טענות להפרת חובות האמון, הזהירות ותום הלב של בעלי מניות ונושאי משרה בחברה.
